אתר חירייה

אותו "הר זבל" שכולנו מכירים מאז ומתמיד מהסתכלות מבעד לחלון המכונית, כבר אינו מה שהיה ידוע רק כאתר לפיזור פסולת אלא למרכז הסביבתי הגדול והמתקדם בארץ, הכולל מרכז למיון ולמחזור פסולת ומרכז לאנרגיה ירוקה.
האתר החל לקלוט פסולת בשנת 1952 ועד לסגירתו כמטמנה בשנת 1998.
שטחו מגיע לכ - 450,000 מ"ר ונישא לגובה של כ-60 מטר מעל הסביבה ו-80 מטר מעל פני הים.
האתר קלט בעיקר פסולת ביתית, ומעט פסולת בנייה בקצב שהגיע עד ל-3,000 טון פסולת ביתית ליממה.

כיום הוא משמש כתחנת מעבר לפסולת ונקלטת בו מידי יום אשפת אזור גוש דן (כ-2,700 טון) בבור המיועד לכך. הפסולת מגיעה לתחנת המעבר ברכבי איסוף של הרשויות, נפרקת בבור הקליטה, ומועמסת על משאיות אשר משנעות את הפסולת לאתר ההטמנה "גני הדס" הנמצא כ- 100 ק"מ דרומית לחירייה.

חירייה

שיקום האתר

להר השפעות סביבתיות כגון פליטת ביו גז הנוצר בהר, תשטיפים הניגרים מן הפסולת וסכנת התמוטטות המדרונות. כתוצאה מכך הוחלט לשקם את האתר מה שאמור להביא לצמצום פליטתם של מזהמים, ולמנוע סכנות סביבתיות.

האתר נמצא בתהליכי שיקום ע"י איגוד ערים דן לתברואה וסילוק אשפה שקבע את היעדים הבאים:

השיקום יתבצע כך:

הורדת המפלס של ההר אשר תשפר את יציבות ההר ואת תפוקת הגז ממנו.
לאיסוף התשטיפים נחפרו תעלות אופקיות מסביב להר. חלק מתשטיפים אלו נאספים באמצעות תעלות בהיקף ההר, ומוזרמים למערך הטיפול במתקן "חץ אקולוגיה" אשר נרחיב עליו בהמשך.

הסדרת הניקוז בגב ההר אשר תסייע ליציבות האתר כולו ע"י מניעת היקוות מים על גב ההר, מניעת חלחול מים לתוך גוף האשפה ומניעת זרימת מים דרך המדרונות.
מאז סגירתו להטמנה נקלטו במקום כמויות עצומות של עפר נקי המשמש להסדרת הניקוז.

כמו כן על מנת להילחם בתופעה של התחממות כדור הארץ כתוצאה מפליטת גזי חממה, נקבעו באמנת האקלים מכסות לפליטת גזי חממה. מכיוון שהשפעת גזי החממה היא גלובלית נקבע מנגנון סחר בזכויות זיהום שבו נקבעו מכסות של גזי חממה שהופחתו במדינות שאינן מתועשות (דוגמת ישראל) יכולות להימכר למדינות המתועשות.

שיקום האתר

מיחזור באתר

באתר חירייה קיים מתקן חדשני וייחודי מסוגו בעולם שממיין אשפה עירונית, ובתהליך ביולוגי מורכב מפיק חשמל ומים מהפסולת האורגנית.
המתקן פותח ע"י חברת חץ אקולוגיה בשנת 2001 והוא מטפל בכ-200 טון אשפה ביום, נותן פיתרון משולב, להפרדה למרכיבים, של פסולת המגיעה למתקן ממוינת או לא.
בתהליך ממוינים, מנוקים, ומופרדים חומרים הניתנים להשבה.
שאר החומר הופך, בטכנולוגיה הידרו- מכאנית וביו טכנולוגית ייחודית, לביו-גז (המכיל 70%-80% מתאן), דשן נקי, ומים ברמת מי קולחין.

חץ אקולוגיה

המתקן חוסך הוצאות הכרוכות בהובלת הפסולות, חוסך בשטח הטמנה.
בנוסף ממיין המתקן את הפסולת למרכיביה הבסיסיים כגון מתכות, זכוכיות, פלסטיק ומסייע בתהליך המחזור.
מהאשפה היומית הכוללת בחיריה ניתן יהיה להפיק גז בכמות שוות ערך לכ-300 אלף ליטר סולר ביום.

לאתר חירייה מגיעים מידי יום כמאה וחמישים טונות של גזם. הגזם ממוין לקבלת עץ נקי שעובר תהליך קיצוץ. גזעי העץ עוברים לנגריה האומנותית ושאר הגזם נגרס לשימוש חוזר.

הנגרייה

כמו כן קיימת נגרייה שבה נקלטים אלפי הגזעים, שעד לא מזמן היו נקברים בקרקע. כאן הם הופכים, בעזרת דמיון עשיר וידיים מקצועיות, לספסלים לריהוט גן יפיפה שישמש את פארק איילון וגנים ופארקים נוספים.

על הר האשפה הוקם מערך של למעלה מ- 60 בארות גז לשאיבת גז המתאן האצור בהר. בגז המופק מההר ניתן להשתמש כתחליף דלק לתעשייה, או להנעת רכבים.


מפעל מיחזור פסולת בניין

השלכת הפסולת במקומות אסורים גורמת למפגעים סביבתיים של זיהום קרקע ומקורות מים, מפגעים אסתטיים, ירידה בערך הקרקע ועוד.
פסולת הבניין הממוחזרת תחסוך בחומרי גלם המגיעים כיום ממחצבות ותשרת שימושים רבים, כמו למשל תשתיות לכבישים.
הפסולת גם תשמש לתמיכת מדרונות הר הפסולת בחיריה ומתכות שיופרדו מפסולת זו ימכרו למפעלי מיחזור.


מיחזור בחירייה

מפעלים בתכנון

מפעל למיחזור צמיגים שיגרוס ויפריד את רכיבי הצמיג השונים (גומי, מתכת וכותנה). מאות מוצרים מיוצרים בעולם במפעלי מיחזור צמיגים: מגפיים, סוליות נעליים, משטחי משחק לילדים ועוד.

בשטח בור הקליטה מתכנן איגוד ערים דן לתברואה מערך ההפרדה לפסולת ביתית שיטפל בשלב הראשון בכמות של 500 טון ביום.
המערך יאפשר הוצאת גרוטאות מזרם הפסולת והפרדה לזרם רטוב ולזרם יבש. הפסולת האורגנית תופנה למתקן "חץ אקולוגיה" והפסולת היבשה תמוין למיחזור.

חזרה למעלה