חוק המיחזור

מיחזור בשנת 1993 נחקק חוק המיחזור. החוק הסמיך את השר לאיכות הסביבה (בעת ההיא: יוסי שריד) להתקין תקנות בנושא מיחזור פסולת.
בהתאם לתקנות קמו לרשויות המקומיות שתי חובות עיקריות:
1. חובה לדווח על כמויות פסולת עפ"י סוג הפסולת.
2. ביצוע הפחתה הדרגתית של כמות הפסולת ע"י מיחזור.

לוח הזמנים החדש קבע את יעדי המיחזור כדלקמן: עד סוף שנת 99 תמחזר כל רשות 10% מהפסולת שבתחומה; עד סוף שנת 2000 יש למחזר 15% מהפסולת ועד סוף שנת 2007 - 25% מהפסולת.
כמו כן קובעות התקנות כי רשות מקומית יכולה לצרף לדיווחה על כמויות הפסולת דו"ח על חוסר כלכליות המיחזור בתחומה.

אישור הקמת אזור איסוף פסולת חדש לקליטת פסולת לוקח זמן רב, לעיתים מספר שנים.
כדאי לציין כי למרות ההשלכות הסביבתיות הקשות של הטמנת פסולת באתרי סילוק פסולת ולמרות החלטת הממשלה ומצוקת הקרקעות בישראל, מסבסד המשרד לאיכות הסביבה את השלכת הפסולת באזורי איסוף בצורה משמעותית.
על פי דו"ח של אגודת אדם טבע ודין רק 29 רשויות מקומיות טרחו לדווח על כמויות הפסולת המיוצרות בתחומן ו- 27 רשויות מקומיות פנו בבקשה לקבלת פטור ממכסות המיחזור בטענה של חוסר כדאיות כלכלית.

חוק הפיקדון

פיקדון חוק הפיקדון על מכלי משקה הונח על שולחן הכנסת בתאריך 2 לדצמבר 1996. יוזמי החוק היו חברי הכנסת: אברהם פורז, דדי צוקר, מרינה סולודקין ומודי זנדברג. חוק הפיקדון התקבל בכנסת ב- 19.4.99 ונכנס לתוקפו ב- 1.10.2001.
החוק חל על מכלי משקה (פחיות, בקבוקי פלסטיק ובקבוקי זכוכית) בעלי תכולה של מעל 100 מ"ל ועד תכולה של 1.5 ליטרים. החוק איננו חל על מוצרי חלב, שקיות ומכלי משקה העשויים נייר.
על כל כלי משקה העמוד בתנאי הפיקדון יוטל היטל של 25 אגורות. כל משקה כזה חייב בסימון מלים "חייב בפיקדון", וכן סכום הפיקדון. הפיקדון יוחזר לצרכן על ידי יצרן יבואן או בית עסק. במידה ולא כל הבקבוקים שנקנו מחנות מסוימת מוחזרים אל אותה חנות, נוצר הפרש בין סכום גביית הפיקדון להחזרים. ההפרש מועבר לקרן לשמירת ניקיון.
את חוק הפיקדון מגבים שני גופי ויסות:
א. קרן הניקיון עליה אחראי מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה.
ב. תאגיד מיחזור שיוקם על ידי תעשיינים ומגזר המסחר הקמעונאי, לצורך טיפול במארזים ובכספי הפיקדון.

יתרונות החוק

הכמות המטופלת בארץ

החוק יטפל בכ- 700 - 900 מיליון מכלי משקה המהווים כ- 65% בלבד מסך מכלי המשקה ומהווים כ- 4% ממשקל הפסולת העירונית וכ- 8% מנפחה, לפיכך אין בחוק זה בכדי לתת מענה לבעיית העדר נפחי הטמנה בישראל. במידה והחוק יתוקן ויוחל על כל מכלי המשקה, יטפל החוק בכ- 1.3 מיליארד מכלים המהווים כ- 13% מנפח הפסולת הביתית.

בטבלה הבאה ניתן לראות את כמות המכלים שאמורה להיות מטופלת בארץ מידי שנה:
סוג המיכל מס' מכלי משקה (מיליון/שנה) מספר המכלים תחת החוק (מליון/שנה) משקל המכלים תחת החוק (טון/שנה) נפח המכלים תחת החוק (מיליון ליטר/שנה)
בקבוקי פלסטיק PET 600 150 7,500 225
בקבוקי זכוכית 460 460 115,000 230
פחיות 300 300 6,000 100
סה"כ 1,600 910 128,000 555

יעילות חוק הפיקדון בארצות שונות

על פי מחקרים ניתן לראות כי במדינות בהן הוחל חוק הפיקדון היה שיעור החזרת מכלי משקה ומכלי בירה כ- 80 אחוזים. לעומת זאת במדינות בהן לא קיים חוק הפיקדון הגיע שיעור ההחזרה לכדי 40 אחוזים בלבד.
באירופה, הוחל החוק בארצות השונות בהתחלת שנות ה- 90. בכל הארצות מדווח על הפחתת נפח האשפה וכן, על חסכון בטיפול בפסולת.

בטבלה הבאה ניתן לראות את מטרות החקיקה בארצות השונות ואת שיעורי ההחזר של המכלים השונים
הארץ מטרות חקיקת החוק שיעורי החזר
אוסטריה להבטיח את הצלחת מערכת המילוי מחדש של בקבוקים. פחיות - 60%, פלסטיק - 30%
בלגיה להפחית בזיהום סביבתי. לחסוך במשאבים טבעיים ולעודד חסכון באנרגיה. אין נתונים.
גרמניה אחריות סילוק מכלי האריזה על היצרן. אין נתונים מעודכנים.
דנמרק הפחתה בצריכת אריזות ויצירת תמריץ למיחזור. בירה ומשקאות קלים - 99.5% בקבוקי פלסטיק (pet) למילוי - 99% משקאות חריפים - 60% יין - 80%
הולנד לצמצם כמות מכלים חד פעמיים בזרם האשפה. זכוכית הניתנת למילוי חוזר - 98% בקבוקי פלסטיק למילוי חוזר - 99%
נורבגיה צמצום נפח אשפה וזיהום ע"י עידוד השימוש במכלים למילוי חוזר. משקאות חריפים ויין - 60% בירה - 98% משקאות קלים - 98%
פינלנד אין נתונים חד פעמיים - 75% משקאות חריפים - 72% יין - 75% בירה מיובאת - 50% מכלים למילוי חוזר - 95% - 98%
שוודיה להפחית בנפח הפסולת. לאלץ יצרנים להיות אחראים על פסולת זכוכית וקרטון. בקבוקי pet חד פעמיים - 40% בקבוקי pet למילוי חוזר - 75% זכוכית לשימוש חד פעמי - 45% פחיות אלומיניום - 91%
שוויץ הפחתת כמות המכלים בזרם הפסולת ע"י הפחתה במכלים חד פעמיים. מכלי זכוכית חד פעמיים - 72% מכלי זכוכית למילוי חוזר - 95% - 98% פחיות אלומיניום - 68% מכלי pet חד פעמיים - 53% מכלי pet למילוי חוזר - מעל 70% פחיות פלדה - 35%


הרחבת חוק הפיקדון

הרחבת חוק הפיקדון בפברואר השנה (2007) הממשלה אישרה על תיקון לחוק הפיקדון גם על בקבוקי 1.5 ליטר.
התיקון מטיל את האחריות הישירה לאיסוף ומיחזור מכלי המשקה על יצרני ויבואני המשקאות, בניגוד למצב שהיה קיים לפני כן המטיל את כל האחריות על תאגיד המיחזור.
ההערכות הן כי את הפקדון החדש יספגו בסופו של דבר הצרכנים.

להערכת המשרד להגנת הסביבה, הטלת אחריות זו תגביר את התחרות, ותגרום להקמת גופים נוספים האוספים את המיכלים. כמו כן טוענים במשרד להגנת הסביבה הדבר יצמצם את מעורבותם של גורמים עבריינים בתחום.
בנוסף, על פי התיקון המוצע לחוק יחויבו כל בתי העסק המוכרים מכלי משקה לקבל בחזרה מכלים ריקים ולהשיב את דמי הפיקדון בעבורם. עם זאת, תוגבל כמות המכלים המותרת להחזרה ביום ל-50.
מטרם של שינויים אלה היא לחלק את האחריות על איסוף המכלים על כלל הגורמים (יצרנים, משווקים וצרכנים) ולהביא לכך שמכלי המשקה הריקים יהפכו ממטרד סביבתי למשאב.

בתאגיד המחזור הביעו צער על החלטת הממשלה. לדברי יו"ר תאגיד המיחזור, נחמה רונן, בחרה הממשלה בתוכנית אשר משמעותה ייקור המשקאות לצרכן, טרטור האזרח בדרכו להשבת הפיקדון אל כיסו והגברת מעורבות עולם הפשע באיסוף מיכלי המשקה.

חזרה למעלה