השתלטות משפחות הפשע על עסקי המיחזור בארץ

מיחזור בקבוקים ופחיות משקה הוא ענף יצרני המגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה.
בענף זה מגלים עניין בעלי הון, יצרני המשקאות, רשתות השיווק ומשפחות הפשע.
משפחות הפשע, אתם שואלים? איך הם קשורים לנושא?
ובכן, בחרנו להציג את הנושא דרך כתבת מחקר שנערכה ע"י צוות "עובדה" שמתארת את התופעה הזו בצורה מדויקת ועניינית :

משפחות הפשע (לקוח מ"עובדה" 8.3.07)

פעם עבריינים גבו פרוטקשן בכסף מזומן, היום הם פשוט לוקחים בקבוקים ריקים והופכים אותם להון עתק פטור ממס שמשלמת המדינה.

פשע כבר יותר מ- 5 שנים (החל משנת 2001) שאנחנו משלמים 25 אגורות פיקדון על כל בקבוק משקה קטן שאנחנו קונים. ככה לפי חוק מתקדם שמטרתו הייתה להגן על הסביבה. וזה עבד. הארץ באמת נקייה יותר. מהפחיות עושים גדרות, הזכוכית נוסעת לירוחם ושם עושים ממנה בקבוקים חדשים וכל הפלסטיק נוסע לסין וחוזר בצורת מעילי פליז. וקרה עוד משהו: מכל הפיקדונות שאנחנו משלמים נוצרה קופה שנתית של 130 מיליון שקל.

ערן אוחנה, בעל עסק לאיסוף בקבוקים, איש חרוץ, היה בין הראשונים שתפסו את הפוטנציאל. הוא ביחד עם שותפו, החלו לאסוף בקבוקים, הוא קונה את הבקבוקים ממסעדות והומלסים באזור חיפה ומוכר אותם לאל"ה- איסוף למען הסביבה, התאגיד שמופקד על המיחזור. התאגיד על פי חוק, ממומן ע"י חברות המשקאות הגדולים.
כל אחד מהיצרנים מעביר לקופת התאגיד 25 אג' על כל בקבוק משקה שהוא מייצר.

נחמה רונן – יו"ר תאגיד המיחזור: "מדובר פה פשוט בכסף מזומן שמתגלגל ברחוב, עלות האיסוף שלו היא אפס. הוא כסף שלא נרשם בשום מקום. אני, על פי חוק, מחויבת לעבוד עם כל אחד שמביא בקבוקים".

כסף ערן, מרוויח טוב מעסקי הבקבוקים, אך לא יכול להתרחב לאזורים אחרים בארץ וזאת מכיוון שהארץ מחולקת לטריטוריות, כל אחד והטריטוריות שלו. וטריטוריות זה מלחמה. כשמשפחה אחת מנסה לאסוף בקבוקים בטריטוריה של אחרת, זה מה שקורה: בינואר השנה, במגדלי משה אביב ברמת גן, נצפו במצלמות האבטחה, אנשי משפחת אלפרון תוקפים את מי שנחשב לראש ארגון הפשע הגדול בארץ יצחק אברג'יל, בגלל סכסוך טריטוריאלי בשוק הבקבוקים. אברג'יל נראה לאחר התקיפה, כשחולצתו מוכתמת בדמו. בעקבות אירוע זה הוגשו כתבי אישום כנגד אריה אלפרון ושניים מחייליו, שנראו בועטים בראשו של מוטי חסין, אחד מחייליו של אברג'יל. תקרית שכזו עלולה לפתוח מלחמה כוללת בין משפחות הפשע.

משפחות הפשע האלו חילקו ביניהן את הארץ כך:
תל אביב – שייכת ליצחק (איציק) אברג'יל.
אשקלון, אשדוד, ראשל"צ, רוב גוש דן והקריות – שייכות לאמיר מולנר.
חיפה – שייכת למשפחת אבו כלב.
כפר סבא, רעננה – שייכת ליעקב אלפרון.
הרצליה וחלק מת"א – שייכת לאריה אלפרון.

נחמה רונן – יו"ר תאגיד המיחזור: "אני לא יודעת מה זה משפחות הפשע. אני לא מומחית בסיווג משפחות, אבל ע"י אספנים נאספים היום כ-65% מסך המכלים שמיועדים למיחזור".

ועוד לא דיברנו על הפוטנציאל שיש כאן להלבנת כספי פשע. נחמה רונן – יו"ר תאגיד המיחזור: "לא משלמים על זה מס. בעצם, בחסות החוק, אני הפכתי להיות מכבסת הכספים הכי גדולה במדינת ישראל ".

שוחד וכך זה עובד: בד"כ העבריינים הגדולים לא נמצאים בחזית. ישנם עסקים קטנים שמנוהלים ע"י אנשים ששמם לא מחובר ישירות אל משפחות הפשע, לדוגמא: בית העסק כדורי ברח' סלמה בת"א, מנוהל ע"י שימי כדורי מבת ים, הקשור לעבריין מוטי חסין מאנשיו של איציק אברג'יל. העסק מחזיק משאית וטנדר, שעוברים יום יום בין המסעדות והמועדונים של ת"א. ההומלסים מגיעים ישר לתחנת האיסוף.
על פי נתונים שהגיעו לגורמי חקירה, מכניס המקום הזה שמאחוריו יצחק אברג'יל, יותר מ- 5 מיליון ₪ בשנה. שבועיים אחרי שהאלפרונים תקפו את אברג'יל ומוטי חסין, גם התפוצץ בבית העסק כדורי רימון. מאחורי ערן אוחנה אין עבריינים ולכן הוא לא יכול לגדול יותר. הוא אומר תודה שבכלל נותנים לו לעבוד שכן חיפה היא כאמור הטריטוריה של משפחת אבו כלב, חלק מבני המשפחה מוכרים למשטרה על גנבות ברזל.

ערן אוחנה, בעל עסק לאיסוף בקבוקים: "כשניסיתי להתרחב בעסקים, פנה אלי אדם שאמר לי באזורים כך וכך זה עסקים שאני עובד איתם. וזהו. האדם אינו דמות מוכרת בעולם הפשע אלא פועל פשוט, עם טנדר שהבהיר לי כי הוא כפוף למשפחת הפשע באזור פ"ת".

לדוגמא:בית בפתח תקווה שמהווה מחסן איסוף בבעלות אריה אלפרון, שאוסף 4 מיליון בקבוקים בשנה ששווים כמיליון שקל, נקי ממס. אלפרון בנבצרות לאחר התקיפה של אברג'יל, אבל מסר הצהרה זו: "אני בחור שיש לו עסק לגיטימי, עובד קשה ומשקיע וברוך השם על דרך המלך". על דרך המלך למדנו מהפועל בשטח: "ישנם שני צוותים, צוות אחד במחסן והאחר עובד על משאית ועובר בין כל המסעדות ואולמות האירועים שבטריטוריה שלנו. העסק שייך לאריה אלפרון ולכן אין לנו בעיות. יש לנו קו מסוים, שהוא צלצל לאנשים מסויימים ואין לנו בעיות. לבעלי העסקים אין הרבה ברירות, במקום פרוטקשן הם נותנים לנו בקבוקים".

השירות שמשפחות הפשע נותנים הוא אומנם מכל הלב, אבל בעלי מסעדות מפחדים להתראיין בנושא זה, אולי חוששים לבריאותם ולשלמות העסק.

איסוף המחסן לאיסוף בקבוקים של יעקב אלפרון נמצא ע"י צומת ירקונים. זהו מעין מבנה נטוש שאין עליו הוצאות שכירות וארנונה. יעקב אלפרון יחסית חדש בעסק, ולא נכנס אפילו לרשימת עשרת הגדולים. רק 200,000 בקבוקים בחודש. בשיחה שנערכה בין יעקב אלפרון ליגאל מוסקו, מצוות "עובדה", נמסר ע"י אלפרון כי הבקבוקים אינם נגבים על דרך של סחיטה ואם זו הייתה סחיטה, אלפרון לא היה גובה סכום כזה נמוך, כ- 400-500 שקל בחודש, שלטענתו זה מה שיוצא ממסעדה בחודש אחד. "זה מגוחך לבוא לסחוט דבר כזה" כדבריו.

עם כל הכבוד לאלפרונים, ויש כבוד, אוסף הבקבוקים מספר אחת היום בארץ נמצא באור יהודה. שמו שלומי קדם, בן 26, מכניס 14 מיליון שקל בשנה. כשפנו אליו מצוות "עובדה" ואמרו לו כי הם עושים תוכנית בנושא איסוף הבקבוקים, הסביר את הדרך בה הוא פועל ומרוויח את כספו: "רוב העבודה שלנו היא עם קבלנים וגם מסעדות, אני עובד באזור אשקלון, אשדוד וראשון לציון. גם בדרום, גם במרכז וגם קצת בקריות. אני מממן את הכל בעזרת בנקים וחברות מימון שונות".
גורמי חקירה בודקים את החשד שמאחורי קדם עומד בעצם העבריין אמיר מולנר. כשנשאל שלומי קדם האם אמיר מולנר עומד מאחוריו ענה כי אינו מכיר את אמיר מולנר בכלל, שמע עליו מס' פעמים אך אין לו כל קשר אליו. בנוסף, המשיך ואמר כי לאמיר מולנר אין שום קשר לדברים האלה (עסקי הבקבוקים) וכי אין לו כל היכרות איתו. בנוסף אמר כי הם לא מאותו איזור וזה רחוק מלהיות נכון.

אקדח אז מה היה לנו עד כאן?! חוק פיקדון שנולד מכוונות טובות, שד הפרוטקשן שיצא מהבקבוק, הלבנת כספי פשיעה וכמה משפחות שחילקו ביניהן את ארץ הבקבוקים. השורה התחתונה בחשבון: 80 מיליון שקל. זה הסכום, על פי דו"ח מודיעיני שהגיע לידי צוות "עובדה", שזורם כל שנה למשפחות הפשע מעסקיי הבקבוקים. אבל האספנים הגדולים לא מסתפקים בהכנסות העצומות האלה ושולחים זרועות לתוך תאגיד המיחזור כדי להגדיל עוד יותר את רווחיהם. שוב ושוב הם משחדים בקרים, כלומר אותם עובדים שסופרים את השקים וגם פותחים כמה מהם לבדיקה מדגמית. אשפר לשחד את אלה שסופרים בקבוקים ואפשר גם לטפס גבוה יותר. לא מזמן פוטר מנהל בכיר בתאגיד שנחשד בקבלת שוחד מאספנים. שלומי קדם, שהוזכר קודם, הציע למנהל תגמול נאה עבור שיתוף פעולה. המנהל ההוא, על פי עדות שבידינו, דחה את ההצעה.

נחמה רונן – יו"ר תאגיד המיחזור: "ברגע שמישהו, במקום שקית של 200 בקבוקים כותב עליה 300, או במקום שקית שהיו אמורים להיות בה 200 והיו בה בעצם רק 100, כותב עליה 200, אז תעשו את המכפלות בימים ובחודשים ותגיעו למיליונים". בקרים שמסרבים להשתתף בהונאות, נתקלים בהצעות שאי אפשר לסרב להן: "איימו על עובדים שלנו, בין באופן פיזי, אנשים חטפו מכות, הגיעו אליהם לבתים שלהם, עקבו אחריהם. יש כאלה שגם ניסו לשחד אותם במטרה אחת ברורה: שישנו את הרישומים של הספירות שלהם". מהר מאוד האיומים עולים על פסים מפחידים ממש: אחד הבקרים הישרים קיבל מסר מאלמוני שאמר לו בטלפון "אתה מפריע לנו". את המסר השני העבירו לו האלמוניים ע"י הגעה לאזור עבודתו של הבקר וחיתוך ארבעת צמיגי מכונית רכבו. אחרי האירוע הזה, הועבר לבקר מסר אחרון: אם אתה רוצה לשמור על חייך, כדאי שתפסיק לעשות בעיות בספירות. הבקר ההוא התפטר כמו אחרים שאוימו לפניו. אבל מתברר לכל מקום שמתפנה בתאגיד, פותח לעבריינים הזדמנויות גדולות עוד יותר. "היו ניסיונות להשתיל בתוך התאגיד בקרים מטעם, זאת אומרת, חברות כח אדם שאנחנו עובדים איתן, טענו שעוד לפני שאנחנו מחפשים עובד לתאגיד, כבר מגיע אליהם מישהו שאומר: תאגיד המיחזור יצטרך עוד שבוע עובד או שניים ואנחנו מבקשים לעבוד שם. ואותם אנשים כמובן, היו מקבלים הוראות מראש, איזו משאית מגיעה ושל מי ומקבלים הוראות לשנות את הדגימות ואת הספירות", דבריה של רונן.

איגרוף הסיפור הבא הוא אולי המפחיד מכולם: לפני שמונה חודשים, קיבל אחד הבקרים הצעה דרך עובד אחר, לרמות בספירות תמורת כסף. כשסירב, אמר לו העובד האחר: אתה לא יודע במה אתה מסתבך. זמן מה לאחר מכן, עולה אותו בקר על מונית שירות בדרך הביתה ולמונית מצטרפים שלושה אנשים שמתחילים לאיים עליו. אחד מהם מוסר לבקר פרטים נכונים על הילדים שלו ועל המקומות שבהם הילדים נמצאים. המאיימים מסיעים את הבקר לפגישה כפויה עם שלומי קדם. על פי העדות שמסר הבקר במשטרה, אמר לו קדם "אנחנו מפסידים המון כסף בגללך. יש אנשים מאוד מסוכנים מעלי, אין להם בעיה לרצוח ולהעלים אנשים. תהיה איתנו". הבקר התפטר. עובדי התאגיד הגישו כבר עשר תלונות בעניין. המשטרה עדיין חוקרת.

רצח כשצוות "עובדה" התעמת מול שלומי קדם ושאל אותו האם איים ברצח על בקרים ודרש שירמו בספירה של הבקבוקים ושל השקים אמר כי אמר כי בחיים לא איים על אף אחד ואמר לכתב כי נעלב מדבריו. קדם החליט שספג מספיק והוא תוקף את צוות "עובדה". בהתחלה מכה את הצלם, אח"כ את הכתב ומיד מצטרפים למכות ולבעיטות כעשרה מאנשיו. לאחר מכן המשיך להכות את המקליט אך לפני שהצליחו לברוח אחד מאנשיו של קדם מצליח לקחת את המצלמה מידיו של הצלם. צוות "עובדה" הצליח לברוח לבסוף.

עד לרגע כתיבת שורות אלו, המצלמה לא נמצאה. שלומי קדם נעצר ליום אחד עקב האירוע הנ"ל ושוחרר. הוא ועמיתיו יכולים להמשיך ולעשות מיליונים ולהראות לנו בדיוק מה הם חושבים עלינו.

קיים ניסיון לפתירת בעיית כניסת משפחות הפשע לתחום המיחזור על ידי חוק הפיקדון:
כעת, רוצים שיהיה חיוב גם על איסוף בקבוקים גדולים של אחד וחצי ליטר ואף להטיל על היצרנים אחריות כספית ישירה לאיסוף מיכלי המשקה.
נבדק ונמצא כי 100% מהבקבוקים הגדולים נקנים בידי צרכנים פרטיים, ולכן עם הרחבת החוק השחקנים החדשים במגרש יהיו הצרכנים הפרטיים, ולא האספנים מבתי העסק שעליהם השתלטו גורמי הפשע.
הכללת הבקבוקים הגדולים בחוק תגרום להרחבת תשתית האיסוף ברשתות השיווק באמצעות מכונות אוטומטיות - וכך תיסגר הפרצה שמאפשרת למשפחות הפשע לחדור לתחום.

חזרה למעלה