אתר בזל והסביבה
לחץ כאן כדי לחזור לעמוד הראשי
tel aviv pictures

היסטוריה - כללי

בסוף המאה ה – 19, בזמן חידוש ההתיישבות היהודית בארץ, היה נמל יפו לנמל הקליטה הראשי לעליות השונות. לחלק מהעולים יפו הייתה רק תחנת מעבר, אולם אחרים ורבים נשארו בה וכך הקהילה היהודית ביפו גדלה והגיעה ערב מלחמת העולם הראשונה ל – 11,000 איש - כשליש מכל אוכלוסיית העיר.

במטרה לחיות חיים עבריים עצמאיים ולשפר את תנאי המחייה הקשים ובכלל זה צפיפות, לכלוך והגזרה העות'מנית שחייבה את היהודים ביפו לעבור דירה מדי שנה, קבוצה מיהודי יפו, החליטה לצאת ממנה. קבוצת יהודים זו שהתכנסה לראשונה ביולי 1906 התאגדה בשם 'אגודת בוני בתים' ומאוחר יותר קיבלה את השם 'אחוזת בית' תכננה להקים שכונה חדשה ואיכותית מחוץ ליפו, על פי הדגם המערב אירופאי של סוף המאה ה - 19.

בשנת 1909 נוסדה העיר כשכונה של בתים נמוכים ומוקפים בגינות. שמה של העיר היה אז 'אחוזת בית'. השכונה, גרעין העיר העתידית, מוקמה מחוץ ליפו שהיתה לעיר הנמל הראשית באותה העת. בין המייסדים היה אז מאיר דיזינגוף, ששימש כיו"ר הוועד החל משנת 1911. 'אחוזת בית' נועדה להיות שכונת מגורים בלבד, ולכן נאסרה בה פעילות כלכלית. היו בה רחובות מעטים הניצבים זה לזה. הרחוב הראשי בה היה רחוב הרצל, ובקצהה הצפוני נבנתה גימנסיה 'הרצליה', שהייתה הגימנסיה העברית הראשונה.

עד פרוץ מלחה"ע הראשונה היו בתל אביב רק 140 בתים, ובעת המלחמה נעצרה התפתחותה והשלטונות התורכיים גירשו את תושביה עם שאר תושבי יפו היהודיים.

עם הכיבוש הבריטי ב - 1917 ותחילת המנדט חזרו התושבים ומשנת 1921 החלה תנופת ההתפתחות של תל אביב. באותה שנה פרעו ערביי יפו פרעות בעיר, בפרעות אלה נרצחו 47 יהודים. בעקבות מאורעות דמים אלה יצאו יהודים רבים מיפו ועברו לתל אביב. אז הוחלט גם לבטל את התקנות האוסרות פעילות כלכלית בתל־אביב ומאז התפתחה העיר בקצב מהיר.

להתפתחות הגדולה של העיר תרמו גם העלייה הרביעית והעלייה החמישית (1924-1939) שבהן זרמו לעיר עולים רבים. בתקופה זו העיר החלה לקבל את הציביון הבורגני-בלייני שלה. בתל אביב נפתחו הקולנוע הראשון וקזינו 'גלי אביב' שנחשב לקזינו הראשון בארץ ישראל. לא היה זה בית הימורים, אלא בית קפה מפואר על שפת המים, שנוסד כדי להעצים את חיי הלילה של העיר. גם ה"קזינו" וגם הראינוע הראשון הוקמו ותופעלו לכל אורך שנותיהם על ידי האדונים וייסר ואברבנל שתרמו רבות להתפתחות התרבות הבליינית של תל אביב בראשית שנותיה. ב - 1936 הייתה תל אביב העיר הגדולה בארץ, מרכז המסחר והשיווק של התוצרת החקלאית, מרכז המלאכה והתעשייה הקלה ומרכז השירותים הציבוריים, הכלכליים והתרבותיים של היישוב היהודי.

ב - 1936 הוקם נמל תל אביב שתרם להתפתחות העיר, על אף שזה היה נמל קטן ולא משוכלל (אוניות לא יכלו לעגון בו, וכמו בנמל יפו, היה צריך להעביר את הסחורות והנוסעים בסירות).

בתקופת ההעפלה והמאבק בשלטונות המנדט (שנות ה – 40) מילאה תל אביב תפקיד חשוב. אל תל אביב הגיעו ספינות המעפילים, נוסדה בה תעשיית הנשק במחתרת וממנה גם פעלו ארגוני המחתרת. עם קום המדינה, הייתה תל אביב העיר היהודית היחידה בארץ שמנתה מעל 100,000 תושבים.

בשנת 1947 שוב פרצו קרבות בין היהודים והערבים לאורך גבולותיה הדרומיים והמזרחיים של העיר. הם הסתיימו סמוך להכרזת המדינה, עם כיבוש יפו בידי כוחות 'ההגנה' וה - אצ"ל, ומרבית תושביה הערבים ברחו ממנה. ב ־ 14 במאי 1948 הוכרז במוזיאון תל אביב הישן (רחוב רוטשילד ולימים מוזיאון העצמאות) על הקמת מדינת ישראל. באותה עת הייתה ירושלים נצורה ומנותקת ולפיכך שימשה תל אביב בירת המדינה ובה ישבו הממשלה והכנסת. ישיבות הכנסת הראשונות התנהלו ברחוב הרברט סמואל במה שמכונה היום מגדל האופרה. רק בסוף שנת 1949 הוכרזה ירושלים לבירת ישראל והועברו אליה מוסדות המדינה.

עד לשנת 1948 סביב תל אביב היו כמה כפרים ערבים. הגדולים שבהם הם סומייל (אל-מסעודייה), סלמה ושייח מוניס. במהלך קרבות מלחמת העצמאות ננטשו הכפרים האלו וזמן קצר אחרי המלחמה סופחו לעיר תל אביב. אחרי מלחמת העצמאות, באוקטובר 1949 אוחדה יפו עם תל אביב והיתה לחלק משטחה המוניציפלי של העיר.

בין שנים 1928 ל – 1927 תכוננה תכנית גדס למתאר עירוני של תל אביב על ידי מתכנן הערים הבריטי סר פטריק גדס. התוכנית אושרה בשנת 1932, ויצרה, בין היתר, את המערך הפיזי המשרת את תל אביב עד היום. גדס תכנן רחובות ושדרות ממערב למזרח שיכניסו בריזה מהים, ורחובות מדרום לצפון שיאפשרו התפתחות מסחר בעיר. בין הרחובות הראשיים תוכננו בלוקים של מגורים, כאשר הבלוק הטיפוסי כולל בניינים בעלי חזית מסחרית בדפנות המזרחית והמערבית. במרכז כל בלוק מתוכנן מבנה ציבור כגון בית ספר או קופת חולים או גינה ציבורית. בלוק טיפוסי זה הכולל עשרות בודדות של בנייני מגורים מתקיים עד היום. גבולות תוכנית גדס היו בדרום רחוב בוגרשוב, בצפון נחל הירקון, במערב חוף הים ובמזרח רחוב אבן גבירול כשהכפר סומייל הערבי נמצא מחוץ לתוכנית. 'הצפון הישן' הוא אזור בתל אביב, מנחל הירקון בצפון ועד לכיכר דיזנגוף בדרום, מרחוב אבן גבירול במזרח ועד לים התיכון במערב - אזור זה נכלל בתוכנית גדס לפיתוח תל אביב.

המשך >
Amir Rosen (c) אמיר רוזן