המוסכמה היא שחומוס תעשייתי אינו מאכל בריא, וזה דווקא לא בגלל קוליפורמים או חיידקים אלא בגלל חומרים משמרים, חומרי טעם וריח וחומרים מייצבים שמוסיפים כדי לחסוך וכדי להאריך את חיי המדף של החומוס. כדוגמאות לחיסכון שמבוצע בחומוס התעשייתי המושג על חשבון הערך הבריאותי, ניתן למנות: החלפת הטחינה בשומן יותר זול שאינו בריא, החלפת מיץ הלימון בחומצת לימון או חומץ, הוספת עמילן גולמי זול.
כל הדברים האלו גורמים לכך שהחומוס התעשייתי פחות בריא, יותר משמין וקשה יותר לעיכול (בייחוד לבעלי קיבה רגישה לצרבת).