website_logo



title_icon

בעלי חיים בסכנת הכחדה


ההתחממות הגלובלית פוגעת באיזון האקולוגי. פגיעה זו משפיעה באופן שלילי, לא רק על האנושות אלא גם על המגוון הביולוגי וזאת, בין השאר, בשל העובדה שהיא גורמת להרס בתי הגידול של מיני בעלי חיים וצמחים. התחזית היא כי 30% מכלל המינים על כדה"א יהיו נתונים בסכנת הכחדה אם הטמפרטורה הממוצעת של כדה"א תעלה ב- 2 מעלות.

קצת מספרים...

יונקים בסכנת הכחדה מהרשימה האדומה של המינים המאוימים שפרסמם איגוד השימור העולמי IUCN עולה כי למעלה מ- 16 אלף מיני צמחים ובעלי חיים נמצאים בסכנת הכחדה והעלמות מכדור הארץ, מתוכם למעלה מ- 785 מינים הגיעו להכחדה רק בשנה האחרונה (שנת 2007).




הדו"ח השנתי מספק רשימה של מינים לפי מידת סכנת ההכחדה האורבת להם. לפי הנתונים אלה, ישנם ברשימה האדומה 41,415 מינים מתוכם 16,306 מאוימים בהכחדה קרובה. קצב אובדן המגוון הביולוגי הולך וגובר, ואנו חייבים לפעול כעת כדי להפחית באופן משמעותי את האובדן הזה, ולצאת ממשבר ההכחדה הגלובלי.
מספרם הכולל של המינים שנכחדו הגיע השנה בלבד ל- 785, מתוכם 65 נמצאים רק בשבי (בעלי חיים) או בטיפוח (צמחים).

שונית האלמוגים מעל 30% משוניות האלמוגים בעולם מתו ב-50 השנים האחרונות ו- 30% נוספים נפגעו באופן חמור. הצפי עבור 25 השנים הבאות הוא הכחדה מלאה של כ- 60% משוניות האלמוגים. במילים אחרות, החיים התת- ימיים נתונים תחת סכנת השמדה קטסטרופאלית.


ב- 20 השנים האחרונות, נכחדו 122 מתוך 5,743 מיני דו-החיים קיימים על פני כדה"א. האזור בעל ההשפעה ההרסנית ביותר על דו-החיים הוא מרכז ודרום אמריקה, בייחוד באזורים הטרופיים, שם מקורות המחייה שלהם הולכים ומזדהמים.

דו-חיים ניל קוקס, אחד הממונים על המחקר מטעם "התאחדות השימור העולמית" ו"הארגון הבינלאומי לשימור טבע", אומר כי הדו-חיים חשים ומגיבים לזיהום המים ושינויי האקלים לפני שחשים בהם חיות אחרות ואף בני האדם, וכמובן שהדבר מהווה סכנה ברורה ומיידית גם לשאר המינים.


לפי הרשימה האדומה לשנת 2007, רבע מכל היונקים, שמינית מכל העופות וכשליש מכל מיני הדו חיים נמצאים בסיכון. בעלי חיים אינם המינים היחידים בסכנה, כאשר 70% מהצמחים הידועים על פני כדור הארץ נמצאים בסכנת העלמות.

דלדול מגוון המינים פוגע בכושר הסביבה לתת "שרותי-סביבה", לשמור על פוריות הקרקע, למנוע סחיפת אדמה, לאפשר ספיגת מים ושמירה על ניקיון וצלילות המים בנהרות ונחלים, לאפשר האבקה והפריית צמחים, כלומר פגיעה בכושר הייצור של הסביבה ושל שדות חקלאיים.


תרומתה של ההתחממות הגלובלית להכחדת המגוון הביולוגי

אורך היום,כלומר כמות האור, שהיצור סופג הוא הגורם הראשי לתזמון אירועים בחייהם והתפתחותם של בעלי חיים וצמחים. הנחה זאת נכונה בתנאי שהאיזון האקלימי נשאר יציב. כאשר איזון זה נפגע מאבד גורם האור את חשיבותו. לכן, ההתחממות הגלובלית משנה את תזמון האירועים המושפעים מהטמפרטורות העולות כגון הנצה, פריחה, הטלת ביצים ונדידה.

נדידת ציפורים ההתחממות הגלובלית ועליית הטמפרטורה הממוצעת על פני כדה"א גורמת לשנויי התנהגות ודפוסי חיים של בעלי החיים. עופות נודדים משנים את מסלול נדידתם ואת מקום חריפתם (בילוי בחורף), צבי-ים ודגים שאינם מורגלים לטמפרטורת המים החדשה נוטשים את בתי גידולם בחיפוש אחר אזורי מחיה חדשים, פרחים פורחים מוקדם מהידוע , חרקים מופיעים מוקדם.

ההתחממות גורמת לחסרון במים באזורים יבשים.פגיעה בגופי מים גדולים (ביצות, אגמים וכד'). והתפשטות מדבריות (סהרה, גובי), עלולה לפגוע באפשרות ה"תדלוק" של עופות שנודדים מעל למדבריות היות ונוצרים מרחקים גדולים בין תחנת אוכל אחת לשנייה וביכולתם של מינים אחרים לשרוד כתוצאה מהתייבשותם של מקורות אלה.

דובי הקוטב עוד נפגעים הם דובי הקוטב ,עליית הטמפרטורות גורמת לקרחונים לקפוא מאוחר מהרגיל, מה שמקשה על הדובים לצוד כלבי-ים, המהווים את מקור האנרגיה העיקרי והחשוב ביותר עבורם. בנוסף, התמוססות הקרחונים כתוצאה מעליית הטמפרטורות גורמת לצמצום שטחי המחייה של מין זה.


"הלבנת" ריפי אלמוגים, הלבנה שנגרמת בגלל עליית הטמפרטורות, היא דוגמא נוספת להרס אקולוגי שנגרם כתוצאה מההתחממות הגלובלית. מעל לטמפרטורה של 27 מעלות מפסיקות אצות שחיות בסימביוזה (בשיתוף) עם האלמוגים להתרבות ומתות. האצות מספקות לאלמוגים מזון ותמותת האצות גורמת לתמותת האלמוגים. אלמוגים מהווים בית גידול למגוון ביולוגי רחב, ועבור מיני דגים רבים ריף האלמוגים הוא בית הגידול הראשוני ממנו יצאו לים הפתוח.

הלבנת אלמוגים טמפרטורת המים שעולה בעקבות ההתחממות הגלובלית, מחלישה את עמידות השונית מפני מזיקים. השונית, שהינה כידוע ביתם של אינספור יצורים וצמחים ימיים, היא כה שברירית, שאפילו התחממות מעטה מעל הטמפרטורה הנורמאלית של המים עשויה להוציא אותה מאיזון, ובכך לגרום לה לאבד מן הפיגמנטים שלה ולהיחשף למחלות. בנוסף, עליה בחומציות מי-האוקיינוס במאה השנים האחרונות, אשר נגרמה עקב ספיגת מאות מיליארדי טונות של דו תחמוצת הפחמן הנפלט בבערת חומרי דלק, פוגמת קשות בהתפתחות ובשרידותם של אלמוגים ובעלי קונכיות.