website_logo



title_icon

כריתת יערות


ביאור וכריתת יערות על ידי בני האדם הינה פעולה בעלת קשר ישיר לתופעת ההתחממות הגלובלית.פעולה זאת ננקטת בכדי לספק מגוון חומרי גלם , על מנת להקים שטחי מחיה חדשים וערים חדשות למטרת יישוב אדם ולשם מטרות חקלאיות.
כריתת היערות וביאורם משפיעה על אפקט החממה ובפעולה זו משנה גם כאן את האיזון האקולוגי שבסופו של דבר משפיע על האצת תהליך ההתחממות הגלובלית.

הצמחים הם בעלי חשיבות מכרעת באיזון האקולוגי. עצים לדוגמא נושמים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן, ובכך הם מקטינים את אחוז הפחמן הדו חמצני באוויר, ומגדילים את אחוז החמצן (תהליך זה נקרא פוטוסינתזה).
לתהליך הזה שותפים כל העצים והצמחייה בעולם, ובפרט בשני מקורות עיקריים: יערות הגשם שסביב קו המשווה, בעיקר בדרום אמריקה באזור האמזונאס שם הם נמצאים בכמות הגדולה ביותר, ובפלנקטון, שהם צמחי מים מקרוסקופיים שנמצאים באוקיינוסים.

יערות הגשם

תיאוריה הקשורה בקשר ישיר ונגרמת כתוצאה מכריתה וביאור של יערות היא תיאורית המדבור
(DESERTIFICATION), המנסה לספק הסבר להתייבשות הדרגתית של שטחי קרקע בעולם. לפי תיאוריה זו, מתרחבים שטחי המדבריות כתוצאה מפעילות אנושית, המזיקה לסביבה. הכוונה לניצול יתר של שטחי אדמה על ידי גידולים חקלאיים לא מתאימים, חריש לא נכון, שימוש מוגזם במים או רעיית יתר, הגורמים לאובדן קרום הקרקע והפחתת פוריותה. כריתה מסיבית של יערות והכחדת אזורים ירוקים בגלל הפיתוח המואץ תורמות גם הן לתהליך. וישנה תופעת ההתחממות העולמית המתרחשת, בין השאר, כתוצאה מנזקים אקולוגיים הנגרמים על ידי האדם, כמו פעילות הגורמת להוספת גזים נדיפים (מתאן ופחמן דו חמצני) לאטמוספרה. גידול בשיעור הגזים הללו באוויר תורם להיווצרות אפקט החממה, ולחדירה מוגברת של הקרינה האולטרה סגולה של השמש. ואלה, בתורם, גורמים לבצורות ממושכות ועקב כך להתרחבות השטחים המדבריים.

כריתת יערות הגשם מוסיפה לתהליך המדבור בעיקר באזורים הטרופיים באסיה, באפריקה ובאמריקה הדרומית והצפונית.

יער הגשם עד לשנת 1980 נכרתו כ- 40% מכלל היערות הטרופיים שהיו בעולם מאז תחילת המאה. ב- 30 שנים האחרונות "איבדה" אמריקה התיכונה כ- 60% מהיערות הטרופיים שנמצאו בשטחה. קצב כריתת היערות בשנים האחרונות הוא 20,000 קמ"ר בשנה (כמעט כגודל שטחה של מדינת ישראל). בקצב כזה עלולים להעלם כל יערות הגשם בעולם בתוך כמה עשרות שנים.
בנוסף,כאשר נעשים שימושים בשטחים אלה לצורכי חקלאות, עקב פעולת כריתת היערות מתחלפת הצמחייה המקורית בשדות חקלאיים ואלה לאחר נטישתם הופכים לסוואנות.
למרות אזהרותיהם של אקולוגים, המשיכה והתרחבה כריתת היערות בשיעור של כ- 34% וזאת אף על פי שבכמה מדינות שבשטחם מצויים יערות גשם נחקקו חוקים האוסרים זאת.

  • השפעת כריתת יערות הגשם על האקלים

    כמות המשקעים השנתית היורדת באזורים אלה, נעה בין 2000 ל- 6000 מ"מ גשם בממוצע לשנה. הטמפרטורה באזורים אלה יציבה מאוד ומידות החום נעות בין 20 ל- 30 מעלות, כמו הטמפרטורה גם הלחות באוויר גבוהה מאוד והיא מגיעה ל 90%.

    כריתת יערות הגשם תנאי אקלים אלה דרושים ליער הגשם הטרופי על מנת שיוכל להתקיים בצורתו הנוכחית. שינוי באופי אקלימי זה וחשיפה לתקופות יובש עלולה לשנות לחלוטין את אופיו של היער, ולשנות אותו ליער מונסון או לסוואנות (יערות נמוכים ופחות מגוונים מיער הגשם הטרופי).


    כריתת יערות הגשם בכלל ובאזור האמזונס בפרט משפיעה באופן ניכר על האקלים באזור זה. טמפרטורת פני הקרקע עולה בשיעור של 1-3 מעלות, וחלה ירידה של כ- 30% בכמות המשקעים. תנאים חדשים אלה גורמים להארכת העונה היבשה ומעלים את מספר השריפות. תוך כדי שריפת יערות הגשם משתחררות כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספרה, ואלה מגבירים את אפקט החממה. בנוסף, היעלמות יערות הגשם מפחיתה את התהליך הטבעי של הפוטוסינתזה וריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה עולה, תהליך זה יוצר חוסר איזון במערכת האקולוגית וזאת בעקבות הזרימה של מים טריים במערכת האקולוגית, והמדענים חוששים שהפרה במעגל זרימה זה עלולה לייבש את יערות הגשם שנותרו.

  • חשיבותם האקולוגית של יערות הגשם

    זנים רבים של מזונות ותרופות מקורם ביערות הגשם. כמו כן יערות הגשם מהווים בית גידול למגוון רחב של מיני צמחים ובעלי חיים על פני כדה"א.

    יערות הגשם האקלים על פני כדה"א מושפע באופן ישיר מיערות הגשם. שריפת היערות גורמת לפליטת פחמן דו - חמצני בכמויות גדולות הפוגע באיזון האקולוגי וגורם להגברת "אפקט החממה" והתחממות האטמוספרה. היעלמות העצים גורמת להפחתת כמות החמצן בעולם. כלומר כתוצאה מכריתת היערות יש פחות צמחים שמשתתפים בתהליך הפוטוסינתזה דבר שפוגע באיזון בכמות הגזים המצויים באטמוספרה.


    היעלמות יערות הגשם גורמת לשיטפונות, בלייה ובסוף התהליך להפחתת כמות המשקעים באזור