website_logo



title_icon

גזי חממה


גזי חממה הינם מולקולות גזים באטמוספרה הקולטות קרינה אינפרה אדומה (קרינת חום) הנפלטת מכדור הארץ ומחזירות אותה חזרה לכדור הארץ, ובכך תורמות לאפקט החממה גזים אלה "בולעים" את החום הנפלט וממתנים את התקררות פני כדה"א.

מפעלים מזהמים בפועל, ישנן תכונות המבדילות בין גזים שונים מבחינת התרומה שלהם לאפקט החממה, ותכונות אלו מביאות אותנו לראות גזים מסוימים כתורמים תרומה משמעותית לאפקט החממה תכונה ראשונה, היא בליעת קרניים אינפרא-אדומות. תכונה זו מביאה לכך שהאנרגיה האצורה בקרניים אלו נבלעת על ידי המולקולות של הגז והופכת לאנרגיית חום. תכונה שנייה, היא קיבולת חום סגולית. לכל חומר, לרבות גזים, ישנה תכונת קיבולת חום ייחודית לו, המתבטאת בכמות האנרגיה הנדרשת להעלות מסה מסוימת של חומר במספר מסוים של מעלות, מספר זה מייצג כמובן גם את הכיוון ההפוך, כלומר, כמה חום פולטת אותה מסה של חומר כשהיא יורדת את אותו מספר של מעלות.

גזי החממה העיקריים באטמוספרה הם פחמן דו-חמצני, אדי מים, מתאן, תחמוצות חנקן, וכלורו-פלואורו-פחמנים (CFCs). גזי החממה למעט הכלורו-פלואורו-פחמנים נוצרים באטמוספרה באופן טבעי ואחראים במידה רבה לכך שהאקלים בעולמנו יאפשר היווצרות חיים וקיומם.

תחבורה אולם בעשרות שנים האחרונות החל ריכוזם של גזי החממה באטמוספרה לגדול בהתמדה עקב התיעוש המואץ, החקלאות המודרנית ופעילויות אנוש נוספות שגרמו לפליטת חומרים וגזים שונים לאטמוספרה וגורמים להגברת אפקט החממה. גז החממה שלדעת רבים אחראי במידה רבה ביותר על ההתחממות הגלובלית הוא הפחמן הדו-חמצני, שריכוזו על בחצי המאה האחרונה בצורה דרמטית, וזאת בשל שריפת דלקים לצורך תעשייה, הפקת חשמל ותחבורה, ובשל בירואם המואץ של היערות ברחבי העולם. "אשמים" נוספים בהאצת תהליך ההתחממות הגלובלית הם תרכובות הכלורו-פלואורו- פחמנים, המשמשות בין השאר כנוזל קירור במזגנים ובמקררים, וזאת בשל העובדה שהם הורסים ומדללים את שכבת האוזון.

אחת ההנחות בתיאורית "החממה" היא כי, בשונה מכוכבים אחרים, בכדה"א נוצרו תנאים מיוחדים משום שהפחמן הדו-חמצני שקע במשך מיליוני שנים ונספג בחומרים מהם מורכב כדה"א, עד שנוצר האיזון הרצוי לקיומם של חיים. בהמשך להנחה זו נטען כי חשיפתו המופרזת של הפחמן הדו-חמצני על ידי האדם תחזיר עודפים ממנו לחלל ותשבש את האיזון המיוחד שנוצר.

חשמל המתריעים על הפגיעה ב-"חממה" המגנה על כדה"א, טוענים כי חשיפת הפחמן הטמון באדמה, ושימוש מוגבר בצורות הפחמן המאובנות (נפט,פחם וגזים אחרים) ליצירת אנרגיה על ידי בני אדם, אינם מקיימים מחזור מאוזן עם הצומח על פני הארץ. חוסר האיזון פולט עודף פחמן דו-חמצני לשכבת "החממה", אשר פוגם בה וגורם להתחממות מוגברת של כדה"א. מדענים טוענים כי מדידות שנערכו באטמוספרה העלו כי כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה גדולה כיום בערך פי אחד וחצי מזו שהייתה לפני כמאתיים שנה.


תרומת אורח החיים המודרני להאצת אפקט החממה ופליטת גזי חממה

  • פסולת

    רוב הפסולת שאנו משליכים, מיועד להטמנה. תהליכי פירוק הפסולת משחררים לאטמוספרה את גז החממה מתאן.

  • ייצור חשמל

    החשמל, שאנו משתמשים בו, מגיע מתחנת הכוח. בתהליך ייצור החשמל בתחנת הכוח שורפים דלקים ופחמן דו-חמצני נפלט. תהליך הפקת הדלק וייצורו פולט גם את הגז מתאן.

  • תרסיסים ונוזלי קירור

    השימוש במקררים, במזגנים ובתרסיסים ותהליכים שונים בתעשייה פולטים לאטמוספרה כלורו-פלואורו-פחמנים (CFC) וכן גזי חממה נוספים.

  • תחבורה

    שרפת הדלק בכלי-הרכב ובמטוסים משחררת אל האטמוספרה פחמן דו-חמצני. בתהליך הפקת הדלק וייצורו נפלט גם הגז מתאן.

  • חומרי דישון

    השימוש בחומרי דישון בחקלאות פולט לאטמוספרה חנקן תת-חמצני. גידול הבקר והצאן פולט בישראל כמויות עצומות של מתאן.