website_logo



title_icon

התמוססות הקרחונים ועליית פני הים


ההתחממות הגלובלית גורמת בין השאר להפשרתם של הקרחונים בקוטב הדרומי והצפוני. התגברות אפקט החממה ובעקבות זאת העלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדה"א, הם הגורמים העיקריים, כך סוברים, להתמוססות הקרחונים ובעקבות זאת לעליית מפלס הימים.
אין ספק כי להתמוססות הקרחונים ולעליית מפלס פני הים יש השלכות שליליות והרות אסון על המשך קיומם של המינים החיים על פני כדה"א.

התמוססות הקרחונים-1 מצילומי לוויין של סוכנות החלל האמריקאית (NASA), התגלה כי ישנה ירידה משמעותית בנפח הקרחונים ב- 25 השנים האחרונות. מצילומים שנעשו ב-1979 לבין אלו שצולמו לאחרונה באותו המקום התגלו פערים משמעותיים בנפח הקרחונים.

עליית מפלס פני הים קשורה באופן ישיר להתחממות הגלובלית שכן הטמפרטורות העולות גורמות לשתי תופעות מקבילות: התרחבות נפחם הפיזי של המים והפשרת שכבת קרחוני-העד המקיפה את הקוטב הצפוני והדרומי.



בשנים האחרונות הואץ קצב ההפשרה וגודלה של שכבת הקרח בקוטב הצפוני הצטמצם לרמתו הנמוכה ביותר בהיסטוריה המתועדת.
מעטה הקרח מעל הים הצפוני עובר תהליך המסה מהיר, שהולך וגובר משנה לשנה. תצפיות סוכנות החלל האמריקאית מראות שהשנה קטן היקף מעטה הקרח הצפוני ב- 20% מתחת לממוצע הרב- שנתי (שטח הכפול משטחה של עיראק).

עליית מפלס הים על-פי ההערכות, צפויה טמפרטורת כדור הארץ לעלות ב-5 מעלות צלזיוס ב- 50 השנים הבאות. השלכותיה של ההתחממות הגלובלית הן מידיות: המסת הקרחונים, עליית מפלס הימים וסכנה לערי החוף והחופים .
תופעה זו עלולה לסכן כעשירית מאוכלוסיית העולם- 643 מליון איש, החיים באזורים נמוכים ברחבי העולם וזאת בשל עליית מפלס פני הים. מבין האזורים הללו, סין, הודו, בנגלדש, וייטנאם, אינדונזיה, יפן, מצרים, ארה"ב, תאילנד והפיליפינים הן המדינות המועדות ביותר להיפגע.

תרחיש נוסף, שעשוי לקרות כתוצאה מההתחממות הגלובלית והתמוססות הקרחונים, הוא תרחיש בו ההתחממות הגלובלית תכניס את צפון אמריקה ומערב אירופה ל"הקפאה עמוקה", תוך עשורים ספורים.
הפשרתו של הקרח בים הארקטי עשויה להסיט ואפילו לעצור זרמים באוקיינוס האטלנטי המשפיעים על האקלים וכמות המשקעים על פני כדה"א. ללא החום האדיר (שעוצמתו שקולה בערך לעוצמתן של מיליון תחנות כוח גרעיניות) שזרמים אלה מספקים, הטמפרטורה הממוצעת באירופה ככל הנראה תצנח בכ-5 עד 10 מעלות צלזיוס וחלקים מאמריקה הצפונית יתקררו גם הם, אם כי במידה פחות דרמטית. ירידה כזו בטמפרטורות תביא למצב בו הטמפרטורות תהיינה קרובות לטמפרטורות העולמיות הממוצעות לקראת סופו של עידן הקרח האחרון לפני כ-20,000 שנה.

תמונות מלווין התמונות מהלוויינים חושפות בבירור, כי משטחי הקרח "קפואי העד" (הקרח, שנשאר קפוא גם בחודשי הקיץ החמים) מצטמצמים. משטחי קרח אלה נסוגים בקצב ממוצע של 9%-14% בעשור. הפשרתו של הקרח בקוטב הצפוני תזרים מים מתוקים רבים לצפון האוקיינוס האטלנטי דבר שיכול אף הוא להשפיע על שינוי מסלולם של זרמים הקיימים באוקיינוס. חלק מהמים המתוקים, מקורם יהיה בהפשרה עצמה, אך מרביתם יגיעו מהגשם והשלג המוגברים באותו אזור. נסיגתו של הקרח חושפת יותר משטחי מים לשמש, ולכן יותר לחות מתאדה לאטמוספרה, מה שמוביל בסופו של דבר לירידת משקעים מוגברת.