ברוכים הבאים

"זה כבר קרוב לשישים שנה שאני מנסה לכתוב את הדברים הללו.

איני בטוח מה אני זוכר באמת מכל מה שהתחולל בתקופה שלפני הקמת המדינה שכן איני סומך על זכרוני, הוא ערמומי, משכיח וסלקטיבי ואין בו אמת אחת ובלעדית.

אתה חושב ואחרי רגע אתה זוכר מה שאתה רק רוצה לזכור. הייתי נער בן 16 כאשר השביעו אותי מפקדים מן מחתרת האצ"ל בעיניים מכוסות מחזיק בידי האחת אקדח ובידי השנייה תנ"ך, ילד טוב תל אביב באמצע מלחמת קיום עקובה מדם.

יפים וצעירים היינו אבל חכמים – הרבה פחות, ילדים חכמים אינם מדירים שינה מעיני הוריים ונעלמים בלילות לסחוב נשק משכונה לשכונה, חכמים אינם מתעסקים עם שוטרים בריטים ומביאים לידי מצב שהשוטרים מכסחים להם את הצורה וחכמים אינם חולמים על מדינה ששורצת אויבים חולי וסכנות.

אני זוכר את כיבוש יפו וההתקפה על לוד, אני בטוח שהייתי שם, כאשר אני עוצם את עיני בלילה אני זוכר את הצעקות, החברים שנהרגו, המפקדים שהלכו אחד אחרי השני אבל איני זוכר בהם את עצמי. האם הדחקתי את הזיכרונות ? היכן הוא היה הילד בן 17 הזה שכרגע אני מנסה לכתוב עליו ולא מצליח?"

גבריאל עסיס

ארועים עם סבא...

ארועים קרבים

בסוף חודש זה ב31 במאי כל המשפחה מוזמנת לטקס לציון 80 שנה להקמת הארגון הצבאי הלאומי בבית התרבות בפתח-תקווה.