העלייה לארץ ישראל


מאז הקמת המדינה ועד 2010 עלו לישראל כ- 3 מיליון יהודים, 60% מהם ממדינות אירופה, 16% מארצות אפריקה, 14% מאסיה ו- 8% מאמריקה ואוסטרליה. בשנת 2011 מהווים ילידי חו"ל כרבע מאוכלוסיית המדינה וכשליש מכוח העבודה בה.

לאחר קום המדינה העליה לארץ ישראל התבצעה בגלים: בגל הראשון היו בעיקר ניצולי שואה מאירופה ופליטים יהודים ממדינות ערב. עליה זו היתה ישר לאחר קום המדינה וקבלת חוק השבות. עליה זו נקראה גם "העליה ההמונית" כיוון שעלו בה הרבה יהודים שהביאה לכך שהאוכלוסיה תוך 18 חודשים הוכפלה פי 2. בגל השני עלו יהודים מרומניה ולאחר מכן יהודי פולין הקומוניסטית ובגל הבא אחריו עלו כ- 80 אלף יהודים ממרוקו.

ב- 1969 החל גל העלייה מברית המועצות. תחילה ליהודי ברית המועצות לא היתה אפשרות לעלות לארץ, עקב משטר סוביטי אנטי- ציוני שסירב לתת להם את אפשרות העלייה ורק בעקבות לחץ בינלאומי על ברית המועצות החלה העליה והסתיימה ב- 1973.

לאחר העליה מברית המועצות החלה העליה הגדולה מאתיופיה. מבצעי עליה ידועים מעליה זו הם: מבצע משה ומבצע שלמה. בעליה זו הועלו מספר שיא של יהודים מאתיופיה וכן קבוצות יהודיות קטנות ממדינות קרובות.

בגל האחרון היתה העליה הגדולה של יהודי ברית המועצות בשנות התשעים. בעליה זו עלו כמיליון עולים לארץ ישראל. בתחילת גל זה מספר העולים לא היה גדול, אך עם קריסת ברית המועצות ופתיחת חומת ברלין מספרם גבר משנה לשנה.

בהתבסס על הנתונים הרשומים בויקיפדיה: http://he.wikipedia.org