הסלסה ממבט ראשון

מהניסיון שצברתי במרוצת השנים גיליתי התנהגיות שונות של אנשים שונים כאשר הם מגיעים בפעם הראשונה לשיעור או מסיבת סלסה.
הסלסה איננה עוד מקום שאנשים יכולים להגיע וסתם לרקוד כמו במועדון רגיל, בסלסה כאשר מישהו לא יודע לרקוד הוא בדרך כלל מתבעס מהפער הגדול בינו לבין אנשים שיודעים לרקוד טוב ומחיש צעדיו לעזוב את המקום אל מקום יותר פשוט בדמות מועדון או פאב מקומי.
הבריחה מהסלסה מובנת, הרי למה שאדם ירצה בעצם להכניס את עצמו למקום עם כל כך הרבה תחרותיות?
בסלסה יש המון רקדנים מעולים שרוקדים המון זמן וגם רקדניות שרוקדות יפה מאוד, מתחילים שבאים ומסתכלים על האנשים האלה מפחדים, מפחדים מזה שהם בכלל לא ברמה שלהם ובדרך כלל רואים באלה שיודעים לרקוד מינימום אלים מהמיתולוגיה היוונית ודבר זה אינו נכון לחלוטין.
מצב זה מובן כי הבחור או הבחורה שבאו פעם ראשונה לסלסה ורואים כזו רמה נבהלים, לי מאוד חבל שאנשים בורחים מהסלסה ועוד יותר חבל שהאנשים שיודעים לרקוד ברמה גבוה (חלקם) לא ממש עוזר למתחילים ולפעמים אפילו להיפך.
כמו בדרך החיים כך גם בסלסה, אדם צריך לעבור שלבים כמו מדרגות, ישנם אנשים בסלסה שרוקדים שנים אך עדיין לא "מתקבלים" כפרטנרים לריקוד ע"י ה-"אליטה".
אלמנט נוסף שאני רוצה לציין הוא מההיבט הפסיכולוגי, כשאדם חווה משהו לא טוב הוא בדר"כ לא ירצה לחזור עליו אם הוא יכול לשלוט בזה.
בסלסה אנשים שבאים ולא מוכנים להשקיע ולבלוע ביקורות לא ימשיכו פשוטו כמשמעו, קיימת סרקסטיות בעולם הסלסה כמו בעולם החיצוני וגם בסלסה כמו בעולם החיצוני מי שבורח בוחר בדרך הקלה אבל מנגד אנשים שנשארים ומשקיעים מאוד אוהבים את הסלסה ומוצאים להם את הנישה שלהם בכל הקליקות הקיימות.
כשאני הלכתי פעם ראשונה למסיבת סלסה ברחתי משם אך יום לאחר מכן החלטתי שאני לא אתן לפחד לנצח וחזרתי להילחם, אני מרוצה מאוד שלא וויתרתי.
אז כן, יש תמיד אפשרות לעזוב ויש אפשרות כמו בכל דבר בחיים לקחת את זה בידיים ולהשקיע, לדעתי כל אדם באשר הוא אדם יכול לרקוד ולהינות ממוזיקה (גם אם לא סלסה).
יש אנשים שאחרי ביקור אחד אומרים שזה לא בשבילם ועוד אלף ואחת תירוצים למה לא כדאי להשקיע וכדומה, אני מציע לכל מי שמוותר לחשוב פעמיים ולקחת בפרופורציה, בסך הכל הריקוד אחרי שאתה מתחבר אליו ומוצא את הקליקה המתאימה לך הופך להרבה יותר מסתם יציאה הוא הופך לחגיגה של ממש שבו אדם יכול להגיע לרמת הנאה גבוה מאוד.
אסיים באנקדוטה, אחרי שהלכתי פעם ראשונה לסלסה אמרתי "אני למקום הזה לא חוזר עוד" ואני רוקד כבר יותר מ 5 שנים.
אל תוותרו על ההזדמנות לרקוד, זה כיף!



כיתת סלסה