מבוא

טכנולוגיית הוירטואליזציה נמצאת איתנו כבר זמן רב, עוד מימי המחשוב המרכזי מיינפריים, ניתן היה ליצור מערכות וירטואליות שאפשרו סביבת עבודה על אותה חומרה. כמובן שהיה מדובר במערכת הפעלה למיינפריים והגמישות הייתה מוגבלת מבחינת שימוש במערכות פתוחות. עם כניסת המערכת הפתוחות מבוססי מעבדי אינטל ו-AMD והוזלת החומרה (יחסית כמובן) גדל מספר השרתים בארגונים מה שהוביל לריבוי מחשבים, הגדלת שטחי המחשוב וכן שימוש גדל והולך בתשתיות פיזיות ושימוש מוגבר באנרגיה

לקראת סוף שנות ה- 90 שחררה VMware את הפתרונות הראשונים בתחום, רבים ראו בפתרונות אלו כאמצעי לחסכון משמעותי בחומרה אך עם הזמן תחום זה הופך להיות מרכזי יותר ויותר במערכות מחשוב ארגוניות - Data centers ואף במערכות מחשוב בצד המשתמש. וירטואליזציה הופכת להיות שכבת התשתית כך שמערכות הפעלה המותקנות ישירות על החומרה הולכות ומתמעטות עם הזמן

כוח עיבוד

כוח העיבוד של המעבדים כיום הוא עצום וזה בזבוז לעשות שימוש במעבד כזה כאשר הניצול שלו עומד על 5-10% מכוח המחשוב. השימוש בווירטואליזציה מאפשר ניצול מקסימלי של כוח העיבוד ויכולת לביצוע מגוון רחב של משימות על שרת אחד תוך הפעלת סביבות עבודה רבות.

חסכון באנרגיה

האנרגיה שמחשבים צורכים היום היא אדירה, הצורך באספקת חשמל לחדרי מחשוב היא כמובן הכרחית ותשתיות החשמל בהם רק גדלות. קירור חדרי המחשוב היא גם משימה חשובה מפני שפליטת החום יכולה להזיק, בחדרי מחשוב גדולים עשויות להגיע טמפרטורות ל-50 מעלות קרוב באזורים הגבוהים של החדרים כך שקירור הוא הכרחי. וירטואליזציה מסייעת בהפחתת המחשבים ועל ידי כך בהקטנת כמות האנרגיה הנדרשת. היתרון הוא לא רק סביבתי אלא בעיקר חיסכון ממשי בעלויות.

יעילות ותפעול

וירטואליזציה מסייעת לניהול זה מפני שהיא מסוגלת לבצע הגדרה מרכזית ויכולת הספקה למערכות שהנה מהירה לעין שיעור לעומת מערכות פיזיות ועל ידי כך מקטינה זמני עבודה ומאפשרת ניהול מערכות רב מכל סוג ממשק אחיד.