• ראשי
  • אודות
  • בעקבות הזוהר הצפוני
  • גלריה
  • קישורים מומלצים
  • זכויות יוצרים
  • מפת אתר
  • מי אני?
  • צור קשר
  • מי אני?

    קוראים לי קירה דון-רבר, סטודנטית להנדסת תוכנה, שנה ג', בשנקר.
    האהבה שלי למקומות קרים ותופעות הטבע המיוחדות שהם מביאים איתם התחילה לפני כמה שנים, בניסיון להתחקות כמה שיותר אחר האוירה והטבע במקום בו נולדתי - סיביר. מסיביר איני זוכרת שום דבר מאחר ועליתי לארץ כבר בגיל ארבע.

    אז איך בכלל הגעתי לסיביר?
    בברית המוצעות הקומוניסטית סיביר היה המקום אליו נשלחו אסירים ואנשים אשר מרדו בשלטון. בצורה זו התגלגלה לשם המשפחה של אימי. אבות המשפחה היו מקורבים לשלטון במהפכה הבולשיביקית וכאשר היא לא צלחה הועברו לעיר שנקראה אוחטה.
    אביו של אבי נולד במולדובה ולאחר מלחמת העולם השנייה התגלגל לברית המועצות ורכש השכלה בתור מהנדס בניין. הוא נשלח לסיביר ע"מ לעזור בהקמת הערים שם. הוא מצא את עצמו גר עם משפחו בעיירה קטנה בשם "אוסינסק".

    ההורים שלי נפגשו באוניברסיטה, אבי הגיע לשם לאחר מפסר שנות שירות בצבא האדום והחליטו להקים את ביתם בעיירה של אבי - "אוסינסק".

    עם נפילת הקומוניזם בשנת 1990, ובמבצע חשאי של הסוכנות היהודית עלינו ארצה והתמקמנו בקיבוץ כפר המכבי, משם המשכנו לפלך. קיבוץ קטן בצפון הארץ בו ההורים שלי גרים עד היום

    במהלך החיים שמעתי את הורים שלי מספרים המון סיפורים על סיביר והמקומות בהם גדלו ובין היתר גם על תופעות הזוהר הצפוני. אבי אפילו זכה לראות אותו פעם אחת ממטוס. הנושא מאוד עניין אותי וכנראה האהבה למקומות קרים נמצאת אצלי איפשהו בפנים אז התחלתי לטייל בהם. למזלי בעלי שונא מקומות חמים אז לשכנע אותו להקדיש את הנסיעות למקומות הקרים לא קשה במיוחד

    עד כה יצא לי לבקר בלפלנד ובקיץ הקרוב אהיה גם באלסקה אבל הרשימה של המקומות שאטייל בהם בעתיד הם ארוכה: סיביר, נורבגיה ואיסלנד הם בראשית הרשימה. האתר בה לחשוף את הידע שלי על הזוהר הצפוני ובעיקר בא לעזור לאנשים שרוצים לראות אותו מקרוב לתכנן את הטיול שלהם אליו. כל מה שנשאר זה לקרוא, לתכנן ולקוות לקצת מזל. מקווה שתהנו.
    קירה

    אמא ואבא ביום חתונתם אני בגיל שלוש