מהו הזוהר הצפוני?

זוהר הקוטב הוא תופעת טבע שמתאפיינת בהופעת אורות צבעוניים בשמי הלילה. התופעה מתרחשת בקטבי כדור הארץ - הצפוני והדרומי. בקוטב הצפוני התופעה נקראת הזוהר הצפוני (אורורה בוראליס) ובדרום הזוהר הדרומי (אורורה אוסטרלי)

כיצד נוצר הזוהר הצפוני?

האחראית הראשית לתופעה היא השמש. אחד מהתוצרים של השמש היא הרוח הסולארית, שטף של חלקיקים טעוני אנרגיה הזורמים מהשמש במהירות ממוצעת של למעלה ממליון קילומטרים לשעה, כשחלקיקי הרוח מתקרבים לכדור הארץ הם מוסתים על-ידי השדה המגנטי שלו לכיוון הקטבים, וכשהם נכנסים לאטמוספירה הם פוגעים באטומים שונים הנמצאים באטמוספירה. כשחלקיק טעון אנרגיה כזה פוגע באטום הוא מעביר לאטום חלק מהאנרגיה שלו. האטום משחרר את האנרגיה בצורת אור בתהליך שנקרא "קפיצה קוואנטית" (נלקח מהאתר ynet.co.il)

סרטון הסבר על היווצרות הזוהר הצפוני. נלקח מהאתר YouTube

איזה צבעים אפשר לראות כאשר התופעה מתרחשת?

צבע האורות שנראה תלוי בסוג האטום בו החלקיק מתנגש. כאשר מדובר בחמצן נראה צבע ירוק (הצבע הנפוץ ביותר), כאשר מדובר במימן או חנקן נראה את הצבעים אדום וכחול. (נלקח מערך הויקיפדיה "זוהר הקוטב")

איפה, מתי ולכמה זמן אפשר לראות את הזוהר הצפוני?

ע"מ לראות את הזוהר הצפוני יש להרחיק למקומות הצפוניים ביותר בכדור הארת, בתקופות הקור והחושך. יש להגיע למקום חשוך בלילה בלי ירח, ולהסתכל צפונה סביב חצות. הסיכוי הטוב ביותר לצפות באורות הוא בחיק הטבע, בשטח ללא כל זיהום אויר, לכן מומלץ לצאת מתוך הערים הגדולות והעיירות לשטחים הפתוחים. למרות זאת לעיתים תדירות ניתן להבחין בזוהר הקוטב בעיר עצמה.
היות והזוהר הצפוני הוא תוצר של הרוח הסולארית, התחזקות ברוח הזו מגבירה את הסיכויים לראות את הזוהר. כיום לא ניתן לחזות התרחשויות כאלו ברמה מספקת של דיוק, אך במידה מסוימת ניתן להסתמך על מחזוריות ידועה.
בדרך כלל את תופעת הזוהר הצפוני ניתן לראות לכמה דקות מספר פעמים במהלך הלילה. עם זאת, ישנם פעמים שבהן ראו את הזוהר הצפוני במשך מספר שעות, אך מדובר על מצב מאוד נדיר. (נלקח מהאתר Iceland.co.il)

אורות הזוהר הצפוני מעל איסלנד
אורות הזוהר הצפוני מעל איסלנד. נלקחת מהאתר iceland.co.il

מיתוסים על הזוהר הצפוני

1. בפינית (השפה הרשמית בפינלנד) הזוהר הצפוני נקרא Revontulet (Fire Fox), לקוח מאגדה שבה הזוהר הצפוני נוצר כתוצאה מזאב גדול אשר יושב על האדמה ומעיף עם הזנב שלו את השלג לשמיים
2. הלאפים (אנשים שגרים בנפלנד) האמינו כי האורות היו אנרגיות של הנשמות הנפטרות. כאשר השריפות התלקחו בשמים, אנשים היו נוהגים בכובד ראש, והילדים ננזפו להירגע ולכבד את השריפות. הם סברו כי מי שיפגע בכבוד השריפות יסבול ממזל רע – מוות או מחלה. בנוסף, האמינו הלאפים כי לאורות יש כוחות קסם וכוחות ריכוך מריבות. כמו כן האמינו הלאפים ששריקה תחת האורות יכולה לקרב אותם אליך ו"לחטוף" אותך.
3. בתרבות הנורבגית האמינו שההורות הם נשמות של נשים זקנות שנפטרו רווקות ורקדו בשמיים תוך כדי שהן מנופפות.
4. האסקימוסים בגרינלנד האמינו כי האורות הם ריקודים של ילדים שמתו בלידתם.
5. במספר שבטים אינדיאנים האמינו כי לאחר ש Nanahbozho (יוצר העולם) סיים ליצור הוא נסע לצפון הרחוק ושם הקים שריפות שאפשר לראות עד הדרום כדי שכל מי שהוא יצר יזכור על אהבתו אליו.
6. באיסלנד האמינו פעם שאם נשים בהריון מסתכלות על הזוהר הצפוני התינוק שלהם יוולד פוזל.