בית מתוק
היסטורית הקפקייקס

בלילת הקאפקייקס היא אותה בלילה ממנה מכינים גם עוגה בחושה, עוגה שבה רובם המוחלט של מרכיבי העוגה מעורבלים יחדיו ומתבססים על שמן, סוכר, ביצים וחומרי תפיחה. ישנם מתכונים רבים מכדי לספור לבלילות עוגה ורבים מהם בני מאות שנים. בשל המרכיבים הדומים, ההבחנה בין עוגה, לחם, ביסקיווטים ולחמניות לעיתים מטושטשת אך ברור כי מוצאם של כל צורות האפייה הללו הוא מן הלחם בצורתו הפשוטה ביותר.

העוגת של ימינו


כתוצאה מהפיתוחים הטכנולוגים אפיית עוגה הפכה לאחת המיומנויות המוערכות בקרב עקרות הבית המוקדמות עד אמצע המאה ה-20. העוגה סימלה שפע ואירוח. הפופלוריות של אפייה בבית גדלה וברוב הבתים באירופה ובצפון אמריקה התפתחה מסורת של אפייה בבית, על בסיס היצע עצום של מתכונים. החשיבות הטקסית של העוגות בחתונות וימי הולדת התפתחה כחלק ממסורות חדשות בחיינו המודרנים.

הולדת הקפאקייקס


הקאפקייקס החל להתפתח בארצות הברית במהלך המאה ה-19. תופעה זו התרחשה בעקבות השינויים במטבח המודרני שהביאו לחיסכון מהפכני בזמן האפייה. היסטוריונים קולינרים לא בטוחים לגבי הזמן והמקור המדוייק בו נטבע המונח קאפקייקס אך ישנן שתי תיאוריות לעניין: האחת לפיה העוגות במקור היו נאפות בכוסות, והשנייה היא כי היה נהוג למדוד את מרכיבי האפייה של הקאפקייקס על ידי גביע. אימוץ עוגות הקפאקפייקס היה רחב מאד, בעיקר בשל כך שזמן האפייה של הקאפקייקס קצר משמעותית מאשר עוגות גדולות. במיוחד היה הדבר בולט בתקופה בה האפייה הייתה נעשית בתנורי אח בהם לקח זמן רב לאפות עוגות ולעיתים קרובות התוצר הסופי היה נשרף. סביב תחילת המאה ה-20 החלו לייצר תבניות שקעים למאפין מפח (הקרויות גם gem pans, מעין מחבתות קאפקייקס מברזל יצוקה) ואז גדל היקף הפופולאריות של הכנת הקאפקייקס. במקביל פעולת קישוט הקאפקייקס באמצעות זילוף, בצק סוכר וקישוטים נוספים הפכה לאמנות של ממש, החשובה לא פחות מפעולת האכילה של העוגות.

ההבדל בין מאפינס וקאפקייקס


על אף שרבים מתבלבלים, יש להבחין בין הקאפקייקס והמאפינס. הקאפקייק יהיה תמיד מקושט בקרם או זיגוג בעוד המאפין נותר חשוף. הבדל נוסף הוא בסוגי הבלילה והמתכונים כיוון שהמאפינס למעשה שייכים לאגף הלחמים בעוד הקאפקייקס שיכיים לעולם העוגות.